זיכר נ' דוד לובינסקי בע"מ

פסק דין

בפני תביעתו של התובע לפיצוי בגין טיפול רשלני, לטענתו, שערכה הנתבעת ברכבו, רכב מסוג פיג'ו 406, שנת ייצור 2002, מ.ר. 5698335, במוסך הנתבעת בירושלים במהלך 3/9/2012 – 6/9/2012.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, על נספחיהם, ושמעתי את עדותו של התובע בפני ושל נציג הנתבעת, מר אבנר מסלטון, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי בלבד, ולהורות לנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך כולל של כ- 1,200 ₪.

נציג הנתבעת הודה, בהגינותו, כי בעת שיצא רכבו של התובע ממוסכה של הנתבעת, לא תוקנה במלואה התקלה המרכזית שבגינה הובא הרכב למוסך, או, כלשונו: "החלפנו את המצערת והטורים הסתדרו בבוקר יש עליה וירידה של 800 סל"ד ואפשר לסדר זאת אנו נוטים להשאיר את זה". (ההדגשה שלי – י.ב.).

מעדותו של התובע עולה כי תקלה זו תוקנה, בסופו של יום, במוסכה של הנתבעת בבאר-שבע, בדרך של טיפול במחשב המותקן ברכב.

עובדה זו, בצירוף הסכמתה של הנתבעת לפצות את התובע בדרך של זיכוי על סך של 500 ₪, מחזקת את המסקנה כי הטיפול שניתן לרכבו של התובע היה חלקי ולא כלל את כל הגורמים שהיה עליו לכלול.

ברם, הנזקים הנטענים על ידי התובע הינם מופרזים ומוגזמים.

לא ברור מדוע סבור התובע כי על הנתבעת לפצותו בגין עלות רכב שהשכיר לתקופת שהיית רכבו במוסך, שהרי לא הוצג הסכם שכזה בין בעלי הדין, וברי כי לצורך תיקון התקלות השונות שהיו קיימות ברכב היה צורך להותירו במוסך. לא זו אף זו, התובע יכול היה להקטין את נזקו בדרך של שימוש בתחבורה הציבורית.

לאור האמור לעיל, ובהתחשב בעובדה שהפיצוי שהוצע לתובע תואם את דרישתו להפסד שכר העבודה בשל היומיים הנוספים שבמהלכם שהה רכבו במוסכה של הנתבעת בבאר-שבע, אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הסך של 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6/9/2012 ועד לתשלום המלא בפועל.

לעניין עגמת הנפש הנתבעת, נפסק לא אחת כי עוגמת נפש הינה צער עמוק ופגיעה משמעותית. לא כל אי-נחת, אכזבה או אי-הסכמה גורמים לעוגמת נפש ברת פיצוי. 
 
יפים לעניין זה הדברים הבאים:  "כיום תביעות בגין עגמת נפש מתפשטות כאש בשדה קוצים. אין לסטות מהעובדה כי המדובר פה בעניין אזרחי מסחרי ולכן יש למדוד אותו במשורה. בתביעות נזיקיות כאשר ניזוקים איבריו של אדם , אין הוא מקבל סכומים גבוהים בגין עגמת הנפש דווקא, על כן, יש להיזהר בטענת עגמת הנפש בעניינים אזרחיים כדנן, כדי שלא נגיע למצבים אבסורדים".  (מתוך בת.א (ת"א) 103072/98 רותי רם און נ' סנאורה בע"מ, פורסם במאגרים – ההדגשה שלי – י.ב.).

בהינתן דברים אלה, פיצוי סביר לתובע, בנסיבות העניין, בגין עגמת הנפש שנגרמה לו בשל הטיפול החלקי ברכבו, יעמוד על 400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל – ואני מורה לנתבעת לשלם סכום זה לתובע.

עוד אני מורה לנתבעת לשלם לתובע את הוצאות המשפט בסך 300 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ה תמוז תשע"ג, 03 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: